מדיניות הצנזורה החדשה באינטרנט

הצנזורה היא למעשה סינון תכנים באינטרנט כך שהגישה אליהם נחסמת או שהם מורדים מהרשת ופרסומם נמנע.
חסימת התכנים נעשית לרוב ע"י רשויות המדינה או חברות האינטרנט, והסיבה לכך בדרך כלל מוסברת במניעים חינוכיים שמטרתם להגן על האזרחים והנוער מתכנים שאינם ראויים לצפייה ועלולים לגרום להשחתה ושידול, כמו תכנים מיניים לא הולמים וכד'.

הצנזורה

הצנזורה היא פעולה מוכרת ומבוצעת זמן רב, והיא חלה באופן זה או אחר על מרבית אמצעי תקשורת ההמונים בעולם, לצרכים שונים. מטרתה היא לחסום חשיפת מידע בפני הציבור שיש בו יכולת לפגוע בציבור או בחלקו, ולעיתים גם נעשית למטרות מדיניות ולתועלת השלטון. ניתן להפעיל צנזורה למשל על תכנים צבאיים אשר מיועדים להיות מסווגים ועלולים לפגוע בפעילויות צבאיות, צנזורה על חקירות משטרתיות שיש בחשאיותן בכדיי לתרום לחקירה, צנזורה מגנה על קטינים מחשיפת שמם בהקשרים לא נאותים באמצעי התקשורת וכו'. אך לעיתים ישנו קונפליקט בנוגע למניעי הצנזורה, אל מול זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי. לכן תחום הצנזורה הוא תחום שעליו חילוקי דעות רבים וספקולציות.

האינטרנט הוא מדיום תקשורת ההמונים ה"חדש" ביותר שנכנס לחיינו. במשך השנים שהוא מתקיים האינטרנט עבר גלגולים שונים והתפתחויות אינספור, וגם השימושים בו התרחבו בהתאם לכך. כיום אני עושים כמעט כל פעולה בעזרת האינטרנט, ומבלים חלק משמעותי מהיום יום מול מסך המחשב. עם הזמן, זיהו אנשי מקצוע שונים רשויות ומסודות את הצורך לחוקק חוקים המסדירים את הפעילות על גביי הרשת, בדומה לכל אמצעי תקשורת אחר או מרחב ציבורי. הצעות חוק חדשות בנוגע להגבלות הקשורות בשימוש באינטרנט עולות כל העת, ובינתיים הולכת ומתרחבת אט אט הגבלת המשתמש בשימוש בו. כיום אנו מודעים גם לסכנות האינטרנט, ולא חסרים מקרים טראגיים שנגרמו בעקבות השימוש, בין אם בצורה ישירה או עקיפה. אך מה זה אומר לגביי חסימת התכנים? אם היא מוצדקת? איזו מטרה היא משרתת? והיכן עובר הגבול בין תוכן שנחסם לטובת הגולש לבין תוכן שנחסם לשם אינטרסים מדיניים?

הצנזורה באינטרנט

מדיניות הצנזורה באינטרנט החלה לתפוס תאוצה. כבר נמסרו עדויות מגולשים שונים על השינוי שחל לדוגמא במנוע החיפוש "Google" . גולש אמריקאי, הבחין כי בחיפוש התמונות לערך שחיפש תמונות מסוימות טושטשו באופן שלא מאפשר לראות את תוכנן כלל. תאגיד האינטרנט מיהר להסביר שהחסימה נעשתה ממניעים חיוביים, ועל מנת להגן על הגולש מתכנים לא רצויים לו, אלא אם ביקש אותם באופן מפורש. זאת למרות שהיא מאפשרת התקנת תוסף החוסם תמונות בעלות אופי פורנוגרפי למי שרוצה להימנע מתכנים אילו. בשאלה זו נפתח דיון סוער בדבר שלילת חופש הבחירה של הגולש, והחלטה עבורו לאילו תכנים ייחשף.
עוד באותו עניין, לאחרונה נערכה וועידה עולמית מטעם האו"ם -סוכנות האו"ם לטלקומוניקציה (ה-ITU) בדובאי בה משתתפים נציגים ממדינות רבות. בוועידה, התפתח דיון סוער בשאלת חסימת התכנים באינטרנט וחופש השימוש. בוועידה נכחו גם נציגי חברות האינטרנט הגדולות. מטרתה של הוועידה הייתה לדון ולבצע שינויים ועדכונים בתקנון התקשורת הבינלאומי בנושא חופש האינטרנט.

זאת לאחר שמספר מדינות ביניהן רוסיה איראן סוריה וסין, העלו את הצעותיהן לשינויים בתקנון, אשר מטרתן להרחיב את תחומי השליטה של המדינות על הרשת. במרכז ההצעות שהועלו קיימת הדרישה לשנות את מבנהו של האינטרנט כך שהשליטה עליו תועבר לידי הממשלות ולא תהיה עוד חופשית ושייכת לבעלי עניין שונים כמו חברות האינטרנט והבעלים הפרטיים.

הצעות אילו זכו להתנגדות חריפה מצד ארה"ב, קנדה, ומדינות מערב שביניהן ישראל, וכמובן חברות האינטרנט הגדולות וגוגל בראשן. זאת עקב החשש הגדול לכך שבצורה זו תהיה המדינה מסוגלת לפגוע בחופש הביטוי באופן קריטי.

הצנזורה באינטרנט בישראל

מתוך הסקת מסקנות מהוועידה, גיבש איגוד האינטרנט הישראלי עם משרד התיירות מסמך ובו מובאת ההתנגדות החריפה של ישראל לפגיעה בחופש האינטרנט. האיגוד פועל גם ברמה העולמית כנגד המגמה של העברת השליטה באינטרנט לממשלות. בנוסף הייתה אמורה להישלח נציגה של האיגוד לכנס שנערך בדובאי, אך עקב קשיים הקשורים בכוחות הביטחון בדובאי בוטלה הטיסה. אך האיגוד ממשיך לפעול ולהפיץ את מסמך העמדה אשר מופיע באתר הסגור של הITU וחשוף לעיניי נציגי המדינות השונות.

לפיכך, כביכול, נראה שהמצב נמצא בשליטה ובעולם נאבקים על מנת לשמר את חופש האינטרנט, אך ניצחון מדינות המערב איננו וודאי כלל. מתוך כ-193 המדינות החברות באו"ם מסתמן שכחצי מהן תומכות בשליטת הממשלות באינטרנט לשם צנזורה ופיקוח. את עתיד הרשת, יקבעו החלטות הוועידה.