מעצב האתרים מקבל את כל הנתונים, כולל את ההנחיות העיצוביות, ועל פי זה יוצא לדרך.
ההנחיות העיצוביות נשענות על כל הפרמטרים הבאים:
קהל היעד של האתר – צעירים, מבוגרים , דתיים או חילוניים, כאמור עיצוב אתר אמור להיות מותאם לקהל היעד שלו על מנת שימלא בצורה הכי אפקטיבית את המטרה שלו.
השימושיות של האתר – UI, איך האתר יהיה כמה שיותר ידידותי לגולש. שהגולש ימצא את דרכו בצורה חופשית וקלה באתר, וימצא את מבוקשו. כדי לקיים הנחה זו, עדיף להתבסס על מודולים קיימים שכבר הוכיחו עצמם כיעילים, על פני רצון להיות "שונים" משאר האתרים. זה לא אומר שלא צריך לחדש, על מנת ליצור בידול מהאתרים מתחרים, אך לא להיות "יותר מידי חדשניים" ולסבך את הגולשים שלנו ולגרום לכך שיעזבו את האתר מהר.
על מנת לקיים את דרישות הפסקה הקודמת, על המעצב להשתמש ביכולות הקריאטיב שלו, על מנת למצוא פתרונות עיצוביים לבקשות הלקוח, ויחד איתו להחליט באילו כלים ואלמנטים עיצוביים להשתמש: תמונות, צבעים (על פי העדפות הלקוח), אלמנטים גרפיים. האם צריך להשתמש באלמנטים של תוכנת פלאש, או שמדובר באתר דינמי המתבסס על דפי HTML. האם יהיו סרטוני וידאו באתר, תמונות של מוצרים, אנימציות תלת מימד ועוד.
המעצב מכין את התשתית העיצובית הראשונית ושולח ללקוח ומקבל ממנו הערות. כך מתנהל מעין "פינג – פונג" קריאייטיבי בין המעצב לבין הלקוח, עד לאישור סופי של הלקוח על עיצוב האתר, ולאחר מכן, העיצוב נשלח למחלקת תכנות.
